צפנת פענח על משנה תורה, הלכות סוטה ג׳:א׳

1 ומוסרין לו כו' שהרי נאסרה כו'. הנה מלשון רבינו משמע דרק משום שלא נאסרה עליו בודאי לכך אסורה להתייחד עמו. וכעין דמבואר בהך דיומא ד' ס"ו ע"א גבי חשש תקלה דאם יש תקנה יש יותר חשש תקלה ועיין מש"כ רבינו ז"ל לקמן פ' י"ח מהל' אס"ב הל' כ"ה ובירושלמי כאן, ועיין מש"כ התוס' זבחים דף ב' ע"ב ומש"כ בזה לעיל בהל' אישות ע"ש בפכ"ד:

2 שאין משקין כו' במקדש כו'. ע' רש"י מדכתיב לפני ד', וע' תוס' זבחים ד' נ"ו ע"ב מה דמקשה שם ממעשר שני, וע"ש דנ"ט ע"א וד' ס"ג ע"א, ועיין במה דפליגי רבינו ז"ל והראב"ד ז"ל בפרק י"א מהל' מעשר שני גבי וידוי מעשר אם נוהג שלא בפני הבית ע"ש ועיין במה דס"ל לרבינו בפ"ג מהל' בכורים דבכורים כיון שהכניסן לירושלים מיד חייב עליהן מיתה ולא גרס כמו בגמ' דילן דף י"ט לעזרה דוקא, ועיין כאן ד' ט"ו ע"ב ברש"י גבי נוב וגבעון אם יש בהם השקאת סוטה, ועיין זבחים ד' קי"ט ע"א דגם הם מיקרי לפני ד', ועיין בספרי פ' נשא פסקא י"ז שאם פירסה נדה לא היתה שותה והיכא משכחת לה הא אסורה ליכנס לשם וע"כ צ"ל כגון בנוב וגבעון דלא היו שם קדושת מחנות עיין בתוס' שבועות ד' ט"ז ע"ב ע"ש. אך זה תליא אם מקריבין מנחה בבמה עיין בתוס' ישנים יומא דף מ"ד ע"א ועיין בסוטה דף כ' ע"ב גבי מה דמקשה שם והם אומרים כו'. והנה לכאורה קשה כיון דהיא ספק שמא נבעלה וא"כ ניחוש שמא יהא עדיין תוך ג' ימים והויא פולטת. ואם נימא רואה הויא א"כ אסורה ג"כ במחנה לויה. ועיין נדה ד' מ"ב ע"א, ועיין במה דפליגי בתוספתא דמקוואות הובא בר"ש פ"ח שם אם פולטת טמאה גם לחולין או רק לתרומה ע"ש, ועיין בנדה שם ד' ל"ג ע"א אם פולטת סותרת ע"ש ועיין בתוספתא דזבים גבי הך דכל קרי שטמא בכהנים סותר ע"ש ור"ל כה"ג. וא"כ בודאי הויא כבעל קרי גם לענין מחנות, ועיין תוס' שם ד' כ"ב ופסחים ד' ס"ז, אך י"ל לפי המבואר ביבמות ד' ל"ה דסתם מזנה מתהפכת ועיין בנדה שם ד' מ"ב ע"א ובדברי רבינו בהל' תרומות: